חובות אבודים
בעת האחרונה עולה סוגיית "חובות אבודים" בהקשרים רבים, חברות קמות ונופלות, הליכים פרוצדורליים, סוגיות חשבוניות העולות בהכרה בחוב אבוד ועוד. במאמר הנידון סקרנו והתמקדנו בהיבטים העולים מקיום חוב אבוד ברמה הפרוצדורה וההליכים מול מע"מ ודגשים נקודתיים בין הקשר למע"מ ביחס למס הכנסה.
בין היתר עולות השאלות: מהו חוב אבוד?, עיתוי ההכרה בחוב אבוד, מהם התנאים להכרה בחוב אבוד?, האם ניתן להוציא חשבונית זיכוי על חלק מהסכום ולא על כל הסכום?, מה מעיד על ביצוע העסקה?, האם קיימת חשיבות לזהות סוג העוסק (עצמאי / חברה)?, ולבסוף, הליך סופי בהכרה בחוב אבוד.
הגדרת חוב אבוד:
חוב אבוד לעניין מע"מ מוגדר בהתאם להלכה שקבע בית המשפט העליון בעניין פסק-דין "אלקה אחזקות בע"מ", פסק הדין האמור קובע כי חוב אבוד נוצר בהתקיים 5 מבחנים במצטבר:
- בוצעה עסקה.
- הוצאה חשבונית.
- מס העסקאות בגין החשבונית שולם.
- המוכר / נותן השירות לא קיבל את התמורה.
- החוב הפך ל"חוב אבוד"
בהמשך לאמור, ישנן סוגיות מהותיות בעניין פרוצדורת הכרת חוב אבוד וכל התנאים הנלווים:
- מבחנים להכרה בחוב אבוד ורקע כללי.
- המועד בו החוב הופך לחוב אבוד.
- כללים להוצאת הודעת זיכוי (חשבונית זיכוי).
- אופן העברת מידע למנהל מס ערך מוסף האיזורי.
- הקשר בין סעיף 17(4) לפקודת מס הכנסה להודעת זיכוי – "חוב אבוד".
הסוגיות שצוינו לעיל הינם הבסיס להבנת המהות "חוב אבוד" בכדי שתיווצר מערכת מבוקרת וברורה, בכל הנוגע להיבטים המהותיים שעולים מחוזרים מקצועיים של מע"מ קרי, הוצאת הודעת זיכוי, העברתה למנהל ואופן ההכרה בחוב אבוד תוך עמידה במבחנים להכרת חוב אבוד בהתאם להנחיות המקצועיות.
שימוש במידע המקצועי באתר הינו על אחריות המשתמש בלבד ואינו מהווה תחליף ליעוץ ו/או חוות דעת.
