מבחנים להכרה בחוב אבוד
הגדרת "חוב אבוד" נעוצה בהלכת בית המשפט העליון שניתנה בתאריך 01/12/1999 בעניין אלקה אחזקות בע"מ. ההלכה האמורה קובעת 5 מבחנים מצטברים המאפשרים החזר מס על העסקאות ששולם.
להלן המבחנים:
א. בוצעה עסקה.
"עסקה" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק מע"מ:
"עסקה" – כל אחת מאלה:
- מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו, לרבות מכירת ציוד;
- מכירת נכס אשר נוכה מס התשומות שהוטל על מכירתו למוכר או על יבואו בידי המוכר;
- עסקת אקראי.
ב. הוצאה חשבונית.
הוצאת חשבונית בהתאם לסעיף הרלוונטי לחוק מע"מ.
ג. מס העסקאות בגין החשבונית שולם.
סעיף 69(א) לחוק מע"מ קובע כדלהלן: "בדו"ח תקופתי של עוסק ייכללו סך כל העסקאות שהמועד להוצאת חשבוניות עליהן חל בתקופת הדו"ח, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות, וכן סך כל העסקאות שעליהן הוצאו חשבוניות מס אף אם המועד להוצאתן טרם הגיע, ובלבד שלא נכללו בדו"ח תקופתי קודם.
לפיכך, עפ"י חוק מע"מ אין להוציא חשבונית מס מבלי לדווח עליה בדו"ח התקופתי השוטף. מכאן, שעל העוסק להוכיח, כי החשבונית שבגינה נדרש החזר המע"מ נכללה בדו"ח התקופתי המתייחס והמס המתחייב שולם.
ד. המוכר או נותן השירות טרם קיבל את התמורה.
"תמורה" יכולה להיות בכסף או בשווי כסף, ומכאן יש לראות שחוב אבוד מתייחס למקרה בו לא נתקבלה תמורה מסוג כלשהוא. שכן קבלת התמורה מבטלת את ההגדרה הבסיסית להכרה בחוב אבוד.
ה. החוב הפך לאבוד.
חוב שהוכח לגביו להנחת דעתו של המנהל שלא ניתן לגבותו.
למאמר הקודם: חובות אבודים
למאמר הבא: המועד בו החוב הופך לחוב אבוד
שימוש במידע המקצועי באתר הינו על אחריות המשתמש בלבד ואינו מהווה תחליף ליעוץ ו/או חוות דעת.
