קווים מנחים להחלת סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
במרוצת השנים קמו מוסדות ציבוריים רבים שתכליתם לפי ההגדרה הבסיסית, "מטרה ציבורית", להושיט יד לזולת לרווחת הציבור תוך הגשמת חזון פעילות ציבורית.
הגדרת "מטרה ציבורית" הינה חשובה מאין כמותה, מה מוגדר כמטרה לגיטימית? האם כל מוסד ציבורי שהוקם לצורך עזרה לזולת מקיים "מטרה ציבורית"? מה הקריטריונים שקבע המחוקק לצורך קיום בפועל של "מטרה ציבורית"? המחוקק יצר מנגנון שבו מוסדות ציבוריים יוכלו ליהנות מהטבות בגין תרומות שניתנות להם, בין ההטבות נמנה סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה קובע כי אדם שתרם בשנת מס סכום העולה על 180 ש"ח לקרן לאומית או למוסד ציבורי, כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים, יזוכה מהמס שהוא חייב באותה שנה בשיעור של 35% מסכום התרומה, ולחברה בשיעור מס חברות, נכון לשנת 2017 24%, (החל משנת המס 2018 – 23%), יודגש שהמחוקק הגביל את היקף התרומות שניתן לבצע בסכום שלא יעלה על 30% מההכנסה החייבת של הנישום באותה שנת מס או על 9,000,000 ש"ח, לפי הנמוך ביניהם (הסכום העודף יזוכה ב 3 השנים הבאות בהתאם להוראות הסעיף).
תנאי מקדמי לקבלת סעיף 46 לפקודת מס הכנסה הינו עמידה בקריטריונים שנקבעו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, בין היתר בחינת הגדרת "מוסד ציבורי".
רשות המסים קבעה שעמידה בתנאי סעיף 9(2) אינו מבטיח מתן סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, זאת בהתאם לפסיקת בית המשפט יש לפרש את סעיף 46 בפרשנות מצמצמת, כפועל יוצא מעקרון הוצאת המס, כאשר מישור התרומות משקף חלוקת כספי מדינה חלף מימון ישיר.
להלן עיקרי המבחנים לצורך קביעת מטרה ציבורית:
- פעילות לרווחת הציבור שאיננה פעילות פרטית/עסקית תוך אי קיום עניינם של פרטים מסוימים.
- ביצוע פעילות ללא אפליה לרווחת הציבור תוך מתן דגש לאי קיום קבוצות חברתיות סגורות.
- קיום פעילות שאינה נוגדת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
- פעילות שאינה פוגעת בביטחון המדינה/תקנות הציבור ואי קיום פעילות פוליטית.
- אי קיום סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת וביצוע פעילות מטרה ציבורית על בסיס מתמשך.
לשם הגשת בקשה להכרה לצורך סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, יש לפתוח תיק ברשויות המס, מע"מ, פתיחת תיק מס הכנסה ותיק ניכויים. בנוסף לאמור, יש להגיש בקשה להכרה כמוסד ציבורי לעניין תרומות (טופס 5245) ולחתום על כתב התחייבות, בצירוף מסמכים נדרשים.
בקשה כאמור לעיל מועברות לדיון במחלקת המלכ"רים ברשות המסים, ונקבע לגביהן אם המוסד הוא מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2). רשות המסים הבהירה שפטור ממס לפי הוראות סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה אינו מותנה באישור פורמאלי, על כן מדיניות רשות המסים לגבי אי הנפקת אישור פוזיטיבי למוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) תימשך גם בעתיד. עם זאת מובהר, כי לחבר בני אדם שיגישו דו"ח כמוסד ציבורי (על גבי טופס 1215 – דין וחשבון שנתי לעמותה), ייבחן מעמדם מעת לעת בהתאם להוראות שקבעו רשות המסים.
ועוד באותו עניין, לאחרונה פרסמה רשות המסים הנחיה מקצועית בעניין הכרה בקבלה בגין תרומות שנשלחו כ"מסמך ממוחשב" – רענון הנחיות. הנחיה זו הינה רלוונטית גם בעניין קבלה בגין תרומה.
להלן עיקרי ההנחיה:
- קבלה ממוחשבת הינה קבלה שנשלחה כ"מסמך ממוחשב" דהיינו, קובץ שנשלח באמצעים ממוחשבים.
- בעת הדפסת קבלה שהינה מסמך ממוחשב יופיעו המילים "מסמך ממוחשב" בצורה בולטת לעין.
- מסמך ממוחשב אינו חייב להיות חתום ידנית ע"י מקבל התרומה – מספיקה חתימה אלקטרונית.
- אין משמעות לכיתוב מקור / נאמן למקור.
- יש להקפיד כי פרטי התורם יופיעו במלואם.
יוצא מכך כי קבלה בגין תרומה שעליה מצוין באותיות בולטות לעין "מסמך ממוחשב" וכן מופיעים בה פרטי התורם במלואם, ניתן לראותה כאסמכתא לצורך קבלת זיכוי עבור התרומה.
להצטרפות לדף הפייסבוק העסקי ביטן את ביטן – רואי חשבון, לחץ כאן.
להצטרפות לקבוצת פייסבוק האחים ביטן, להעלאת נושאים לדיון ונושאים שחשוב לדעת ולדבר עליהם, לחץ כאן.
לפרטים נוספים ו/או שאלות והבהרות נוספות ניתן לפנות לאבי ביטן, רו"ח ו/או רון ביטן, רו"ח ממשרדנו.
*** המידע מנוסח בלשון זכר, אך מיועד לנשים וגברים כאחד ***
שימוש במידע המקצועי באתר הינו על אחריות המשתמש בלבד ואינו מהווה תחליף ליעוץ ו/או חוות דעת.
