המועד בו חוב הופך לחוב אבוד

עוסקים רבים נוטים לחשוב שדי בהודעת החייב שאינו יכול לפרוע את חובו בכדי להחשיבו כחוב אבוד. למען הסר ספק, אין לראות בהודעה זו כ- "חוב אבוד", אלא נדרשים ניסיונות גביה משמעותיים בהתאם להוראות מקצועיות.

אם כך, מתי חוב הופך להיות "חוב אבוד"?

חוב הופך לחוב אבוד בעת שהוכח לגביו להנחת דעתו של המנהל שלא ניתן לגבותו ובלבד שהוא אחד מהאפשרויות שיצוינו בהמשך בהרחבה.

האפשרויות מתחלקות לחייבים שהם "חדלי פירעון" (לא חל על חברה שמונה לה כונס נכסים על נכס מסוים במסגרת תיק הוצאה לפועל), הליכי הוצאה לפועל שהינם סבירים בנסיבות העניין, חוב שנמחק במסגרת הסדר נושים וחוב שאינו עומד באפשרויות האמורות

לעיל (קבוצת השייר).

הערה –  המילה "קונה", משמע רוכש הסחורה מאת מוציא החשבונית.

"חוב אבוד" יוכר כאחד מאלה בהתאם לסדר הקבוצות שצוינו לעיל:

א. חוב של חייב (הקונה) שננקטו נגדו הליכי חדלות פירעון:

במקרים בהם ננקטו כנגד החייב הליכי פירוק או פשיטת רגל, יוכר החוב כאבוד במועד אישור המפרק או הנאמן, לפי העניין, העוסק בעל החוב (הנושה במסגרת פירוק או פשיטת רגל) הגיש תביעת חוב וכי חולק דיווידנד סופי.

'על אף האמור לעיל, במקרים בהם המפרק או הנאמן יאשר בכתב שסיכויי הגביה קלושים ביותר, ניתן כבר ממועד המצאת האישור להכיר ביתרת חוב כחוב אבוד (נספח א).

ישנם מקרים שבהם שוערך דיווידנד משוער שיחולק בעתיד לנושים עמם נמנה העוסק בעל החוב, במקרה זה ניתן כבר ממועד המצאת האישור להכיר ביתרת החוב (חוב ברוטו בניכוי שערוך דיווידנד), שכאמור לא תיפרע ביום המצאת אישור המפרק או הנאמן בהתאם לעניין.

בהמשך לפסקה הקודמת, ביום חלוקת דיווידנד סופי בעתיד שעמם נמנה העוסק בעל החוב במסגרת תיק הפירוק או פשיטת הרגל בהתאם לעניין, יהיה עליו לבצע את ההתאמה הנדרשת ולהגדיל / להקטין את הסכום המוכר כחוב אבוד.

מונה לחברה כונס נכסים בלבד על כלל נכסיה במסגרת הליך המתנהל בבית המשפט המחוזי, בשונה מההוצאה לפועל וזאת בתנאי שלא מתנהל הליך של פירוק כנגד החברה, יש לדרוש מכונס הנכסים כתנאי להכרה כחוב אבוד להמציא אישור (נספח ב') כי השיעבוד הצף חל על כל נכסי החברה, כך שאין לחברה נכסים נוספים שאינם כלולים בשיעבוד הצף וכן לא יישארו כספים לאחר חלוקת הכספים לנושה המובטח.

ראוי להדגיש שבמידה ולאחר חלוקת הכספים לנושים המובטחים, יישאר בקופה סכום שישולם לעוסק בעל החוב, יהיה עליו לבצע את ההתאמה הדרושה ולהקטין את הסכום המוכר כחוב אבוד.

ב. נקיטת הליכים סבירים במסגרת הוצאה לפועל ובנסיבות העניין:

עוסק שנקט הליכי הוצאה לפועל כנגד החייב (הקונה) ביחס לרבע מסכום החוב הנטען להיות חוב אבוד, יוכר כל סכום החוב כ- "חוב אבוד", אלא אם יוכיח שהחוב הינו אמיתי ושהחוב טרם נפרע, וכן פעולות הגבייה וההוצאה לפועל לא הניבה תוצאות. לדוגמא, עוסק שקיים לו חוב ע"ס 100,000 ₪, ניתן לנקוט הליך הוצאה לפועל כנגד רבע מהסכום שהוא 25,000 ₪, במידה והחוב הינו אמיתי וטרם נפרע ופעולות הגבייה וההוצאה לפועל לא תרמו לגביית החוב, יותר כל הסכום כ – "חוב אבוד" כ – 100,000 ₪.

במקרה בו רבע מסכום החוב של החייב (הקונה) הנטען כ- "חוב אבוד", נמוך מסכום החיוב הניתן להוצאה לפועל עפ"י המסלול המקוצר הקבוע בפרק א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (כיום 10,000 ₪) וננקטו כנגד החייב (הקונה) הליכי הוצאה לפועל עפ"י פרק א1 לחוק האמור לעיל, יוכר כל סכום החוב כ – "חוב אבוד", במידה ויוכח כי החוב אמיתי, טרם נפרע ופעולות הגבייה וההוצאה לפועל לא הניבו תוצאות.

לדוגמא, לעוסק קיים חוב ע"ס 40,000 ₪, כאשר רבע מהחוב הינו 10,000 ₪, מכיוון שרבע מהחוב הינו התקרה בהתאם למסלול המקוצר להוצאה לפועל, החוב יוכר במלואו (40,000 ₪) במידה והחוב יוכח כאמיתי, טרם נפרע ופעולות הגבייה וההוצאה לפועל לא הניבו תוצאות.

במידה ובוצעה חקירת יכולת לחייב, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על צו תשלומים, לרבות צו תשלומים במסגרת פריסת החוב של החייב (הקונה) בהליך של איחוד עוסקים, במקרה זה שהתשלומים התקופתיים בשיעור שאינו עולה על 1% מסכום החוב הנטען להיות חוב אבוד, יוכר על סכום החוב כ – "חוב אבוד" כבר במועד הצו כאמור, כלומר העוסק בעל החוב יהיה רשאי להוציא הודעת זיכוי בשל מלוא סכום החוב.

יודגש, כי בשל הסכומים שיקבל בעתיד על חשבון החוב, על העוסק להוציא חשבוניות עצמית, לדווח ולשלם את המס הנכלל בדו"ח התקופתי.

ג. חוב שנמחק במסגרת הסדר נושים עפ"י סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 שאושר בפסק דין סופי (חלוט) של בית המשפט:

הנאמן ינסח אישור לעוסק (הנושה) הגיש תביעה  כנגד החייב תוך פירוט הסדר התשלומים עפ"י הסדר הנושים. במקרה זה ניתן יהיה להכיר ביתרת החוב שלא תיפרע בהתאם להסדר הנושים כ – "חוב אבוד" וזאת מיד לאחר קבלת החלטת בית המשפט המחוזי בדבר אישור הסדר הנושים (אין צורך להמתין לפירעון כל תשלומי ההסדר).

במקרים בהם אחוז הפירעון לנושים אינו מוחלט, עם סיום פירעון כל תשלומי ההסדר יהיה על העוסק לבצע את ההתאמה הנדרשת.

ד. מקרים שאינם עומדים בסעיפים 1-3, לא יוכר חוב כ – "חוב אבוד", אלא אם כן יוכח אחד מאלה:

• החייב נפטר ואין בעיזבונו נכסים הניתנים למימוש.
• החייב עזב את ישראל ואין לו נכסים הניתנים למימוש בישראל.
• כאשר החוב איננו בסכומים גבוהים, רשאי הממונה האזורי להכיר ב – "חוב אבוד" בהתאם התנאים המצטברים כדלהלן:

א. עלות גביית החוב גבוהה מסכום החוב עצמו, על העוסק בעל החוב להוכיח את עלות גביית החוב.

ב. נקיטת הליכים סבירים לגביית החוב אשר לא הניבו תוצאות, לדוגמא ביצוע ניסיונות לאיתור החייבים,

משלוח תזכורות ומכתבי התראה, הפסקת התקשרות עסקית וכיוצא בזה.

ג. מרבית העסקאות של העוסק הינם עם לקוחות שאינם רשומים כ – "עוסק" עפ"י החוק.

עם קבלת המסמכים לממונה האיזורי, תבוצע בדיקה מדגמית של החובות לבחינת קיום התנאים המפורטים לעיל.

למאמר הקודם: המועד בו החוב הופך לחוב אבוד

למאמר הבא: כללים להוצאת הודעת זיכוי (חשבונית זיכוי) 

שימוש במידע המקצועי באתר הינו על אחריות המשתמש בלבד ואינו מהווה תחליף ליעוץ ו/או חוות דעת.